"אלה החיים" – המלצת צפייה

החיים… החיים… אלה החיים… שבזכותם אנו קיימים…!

מי זוכר את הסדרה הנפלאה הזאת? סדרת ילדים מצוירת שלנצח תישאר רלוונטית 🙂

למי שצעיר/מבוגר מדי – מדובר בסדרה מצוירת בה מונגשים לילדים תהליכי הגוף השונים, האופן שבו פועלות מערכות הגוף ועוד. 

אז תודות לנטפליקס שהחליטו להעלות אותה אצלם, איתן צפה בה. ממש כמוני לפני כ30 שנה גם הוא רותק לכל פרק וסיפר לי לי בהתלהבות על הדברים שלמד בזכות הצפייה. 

יום אחד הוא סיפר לי שיש פרק על מוות (בכל זאת, הבן של אמא שלו). הסתקרנתי וצפינו יחד בפרק.

נתחיל מהסוף: אני ממליצה בחום על הסדרה כולה, וספיציפית על צפייה משותפת עם הילדים על פרק המוות. 

בפרט להורים שמתקשים להסביר לילדים מה זה אומר למות, מה גורם למוות, ומה גרם למוות של אבא.

הפרק מסביר באופן קונקרטי וברור מה קורה לתאים של הגוף המזדקן, וכיצד זה משפיע על איברי הגוף שמאפשרים לנו חיים. 

מה שהקסים אותי במיוחד היה ההתייחסות הטבעית למוות. הסבא הזקן שמסביר לאורך הפרק את עובדות החיים והמוות לנכדיו אומר להם שהוא לא עצוב כי החומר הגנטי שלו ובעצם גם הוא ימשיכו להתקיים בתוכם וימשיכו לעבור מדור לדור עד לקץ הימים. ומצד שני כל הטבעיות הזאת לא סותרת את הכאב והעצב של בני משפחתו של הסבא לאחר מותו.

וככה גיליתי שאני יכולה להתרגש ולבכות מסדרת ילדים 🙂

ועכשיו תשאלו – מה הקשר בין פטירה טבעית מזקנה לבין הבלוג שלך?   

אז התשובה מורכבת מכמה חלקים:

1. ילדים צריכים לדעת מה גורם למוות באופן כללי, וזה מוסבר בפרק.
2. ילדים צריכים לדעת שמי שמת אינו מדבר, אינו זז ואינו מרגיש. מראים את זה בפרק.
3. ילדים צריכים לדעת שרוב האנשים מתים זקנים, ולעיתים רחוקות מתים בגיל צעיר. מראים את זה בפרק.
4. כאמור הפרק מראה מה קורה לכמה ממערכות הגוף לקראת המוות. במקרה שלנו, בעלי נפטר מסרטן מח. בפרק מראים שלקראת המוות המח לא מצליח לתקשר עם יתר הגוף, והפקודות אינן מגיעות לאיברים השונים. שזה בדיוק מה שקרה לאבא של איתן. עצרתי בפריים הזה (תמונה מצורפת), הראתי לו איפה היה הגידול של אבא, ואיך הגידול הפריע למח לתקשר עם יתר הגוף.  

כמה טיפים לאמיצים שהולכים לצפות ולדבר עם הילדים:

1. לפי נטפליקס הצפייה מיועדת לילדים מעל גיל 13. בעיני הצפייה מתאימה בהחלט לילדים מגיל 7 ומעלה. עם זאת כל הורה מכיר את הילד שלו וכדאי לשקול את הצפייה פר ילד ספציפי.
2. הורה שהנושא מעורר בו חרדה יכול לצפות בפרק לבד ללא הילדים, ורק אחכ להחליט אם זה מתאים או לא.
3. מזכירה שגם ללא הסדרה הזאת וללא הפרק הזה, סרטי ילדים וסדרות ילדים מלאות במיתות. כל הילדים בכל מקרה נתקלים במוות, חושבים עליו ומתעניינים בו. מה שאני מציעה כאן זה צפייה משותפת עם הילדים כדי שתוכלו לתווך את מה שרואים, לענות על שאלות, ובעיקר להיות ביחד מול נושא שבדרך כלל קשה ומסובך לגעת בו.

הפרק המדובר הוא פרק מספר 26.

מוזמנים לשלוח לי שאלות אם יש, ולספר לי אחרי הצפייה איך זה עבד בשבילכם