ציפיות מילדים יתומים

הדעות והאמונות שיש לנו על ילדים יתומים מולידות את הציפיות שלנו מהם. חשוב להיות מודעים אליהן כדי להעניק לילדים אפשרות למצות את הפוטנציאל שלהם

כשאיתן היה בגן והתנהג לא יפה לפעמים, הגננת הייתה קוראת לי לשיחה ומסבירה לי שההתנהגות שלו נובעת מהתסכול שלו על האובדן של אבא שלו, ושאני חייבת לשלוח אותו לטיפול. אני מתכוונת למקרים שבהם הוא למשל חטף קוביה מילד אחר.

הכוונות של הגננת הזאת ואחרות שבאו אחריה היו טובות, אבל היא ביטאה עמדה לפיה פעוט שאיבד את אבא שלו מוכרח להפגין בעיות התנהגות ואלימות בעקבות האובדן. ברגע שהעמדה הזאת פגשה את איתן שלי שאיבד את אבא שלו היא הולידה ציפייה קונקרטית ממנו. הגננת בעצם הלבישה על התנהגות סטנדרטית של ילד בן 4 את הציפייה שלה ממנו כיתום. הדבר הזה הוא בעייתי כי הוא עלול להוביל להתערבויות חינוכיות וטיפוליות שגויות שיזיקו לילד במקום להועיל לו.

בדוגמה שנתתי זו הייתה גננת, אבל בתכלס לכל אחד ואחת מאיתנו יש אמונות ותפיסות לגבי ילדים יתומים. חלקן נטועות בספרות ובתרבות (תום סויר, הארי פוטר), חלקן קשורות למקורות היהודיים (כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן) וחלקן קשורות לחוויות האישיות של האדם. עבור מי שקורא את המילים שלי עכשיו זו יכולה להיות הזדמנות טובה להעלות למודע את התפיסות על יתומים. אפשר לקחת דף ולכתוב עליו את כל האסוציאציות שעולות כשחושבות על המילה "יתום". אין תשובות לא נכונות 🙂

הסיבה שבגללה אני מעודדת להעלות את הנושא הזה למודעות, זה שהתפיסות שלנו מייצרות ציפיות מהילדים. למשל אם האסוציאציות שעלו אצלך הן "מסכן" "חלש" ו"נזקק", כנראה שהציפיות שלך מהילד יהיו נמוכות. יש הורים שתפיסה כזאת תגרום להן לרצות לפצות את הילד ולקנות לו פריטים יקרים, והורים אחרים יוותרו לילד כשהוא יסרב לעזור בבית. בשני המקרים המסר שמועבר הוא שהוא לא ילד רגיל, שהוא חלש מאחרים ולכן גם לא מצפים ממנו כמו מאחרים. אני נותנת דוגמאות פשוטות לשם המחשת הרעיון, כשבפועל המציאות מורכבת מהרבה חוויות ורעיונות שמייצרים אצל רובנו תפיסת עולם מגוונת ומורכבת.

אז מה בכל זאת רלוונטי לצפות מילד יתום?

כמו שציינתי, אין תשובה אחת נכונה. אני כן יכולה לחלוק את השקפת העולם האישית והמקצועית שלי: ילד יתום הוא ילד רגיל שעבר אירוע קשה. ככה אני מתייחסת לבן שלי, וככה אני תופסת את הילדים של המטופלות והמטופלים האלמנים שלי. 

מתוך התפיסה הזאת הקשבתי לדברים של הגננת לפני 7 שנים. שאלתי את עצמי – האם פעוטות בני 4 שלא איבדו הורה חוטפים לפעמים קוביה לפעוטות אחרים? האם הוא חטף קוביות לאחרים גם לפני האובדן? כמובן שהתשובה על שתי השאלות היא כן. ולכן זאת התנהגות רגילה של פעוט, ואין צורך להתערב אחרת ממה שמתערבים כשלא מדובר בילד יתום. בוודאי שאין צורך לשלוח אותו לטיפול בגלל זה. 

מתלבטים אם התנהגות מסוימת של הילד היא תגובה לאובדן? אפשר להגיע אליי לתהליך ליווי קצר וממוקד בו תוכלו להבין מה המקור להתנהגות שלו ואיך הכי נכון להגיב ולפעול.

לפרטים אפשר לשלוח לי וואטסאפ ל054-4730594

שתפו:

אל תפספסו אף מאמר – הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים הישר לאימייל שלכם.

כתבות נוספות שאולי יעניינו אתכם: