נראה שכולן מכירות את חמשת שלבי האבל בתור ה-תהליך שעוברים אנשים אבלים, אך האם זה באמת עובד ככה במציאות?
אובדן של אדם אהוב כואב אף פעם לא בא בזמן ותמיד מכאיב מאוד. בתקופת הקורונה, מתווספים קשיים נוספים
כולם יודעים איך נראית אלמנה טובה:
שפופה ועצובה, לא מטופחת, אינה יוצאת ובוודאי שאינה חושקת באף גבר. מה קורה לאלמנות שמתנהגות אחרת?
הניסיון להרגיש שליטה במציאות סביבנו הוא אנושי וטבעי. אך האם מחשבות על מוות של מישהו אחר באמת יכולות לגרום למותו...?
סדרת ילדים שתישאר רלוונטית לנצח, ומומלצת בחום לצפייה משותפת עם הילדים. בפרט הפרק שעוסק במוות
באופן מפתיע, דיבור אל אדם אהוב שנפטר מעיד לרוב על תהליך אבל בריא
הגעתם לקבר עם הילדים, ניקיתם, הדלקתם נר. מה אומרים עכשיו וממה חשוב להימנע?
ביום יום האינטנסיבי אפשר להתחמק מלדבר על העובדה שכולם מתים בסוף, אבל בבית הקברות אין לאן לברוח. באופן מפתיע זה יכול דווקא להרגיע את הילדים