עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת באנשים לאחר אובדן, ואלמנה בעצמי. ברק בעלי ז"ל נפטר מסרטן לפני כחמש שנים, והשאיר בור ענק בלב שלי ושל איתן הבן שלנו, שהיה אז רק בן שנתיים.
אחרי האובדן שמעתי מכל מי שהיה מסביבי שהזמן מרפא ושיהיה בסדר. אני זוכרת שלא הבנתי בזמנו מה בדיוק ישתפר, הוא הרי לא יחזור, ואין סיכוי שזה יהפוך להיות בסדר מבחינתי שהוא מת בגיל 34, אז מה כבר ישתנה בעתיד?
הרגשתי שאנשים מסביבי לא באמת מבינים עם מה אני מתמודדת, ולכן רציתי להיות בחברת נשים כמוני: אלמנות צעירות, שנותרו לגדל ילדים קטנים לבדן. חיפשתי להצטרף לקבוצה לאלמנות צעירות אבל לא הייתה כזו בשום מקום.
הייתה לי גם פנטזיה למצוא 'אלמנה צעירה ותיקה', שנראית ונשמעת נורמלית (בניגוד לאיך שאני הרגשתי) שתיקח אותי יד ביד ותגיד לי לאן ללכת ומה לעשות. מהר מאוד הכרתי חברות אלמנות, אבל כל אחת הייתה שקועה בחיים שלה ולא יכלה לתת לי את המענה שחיפשתי.
בנוסף חוויתי משבר מקצועי עמוק. לפני האובדן טיפלתי בנערות בסיכון, ואחרי שברק נפטר הרגשתי שלא אוכל לחזור לטפל לעולם. לא הייתי לי טיפת תקווה או אמונה עבור עצמי, ולכן הסקתי שלא אוכל לעזור יותר לאף אחת להרגיש טוב יותר.
הדבר היחיד שבאמת עניין אותי בזמנו היה איתן הבן שלי, והתמקדתי בלהבין מה עובר עליו, איך הוא מבין את הדברים ומה הוא מרגיש. כך מצאתי את עצמי חוקרת את האופן שבו ילדים ואפילו פעוטות מבינים אובדן הורה, ובכלל את המוות.
עבר זמן, ואחרי האזכרה השנייה של ברק הרגשתי שהגיע הרגע לקחת את כל הידע והכלים המקצועיים שלי, יחד עם ניסיון החיים האישי שלי, ולעזור לנשים שנמצאות במצב שאני הייתי בו. הדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח קבוצת צמיחה לאלמנות צעירות, ממש כמו מה שהיה חסר לי בהתחלה. בהמשך יצרתי מדריכים שעוזרים לאלמנות להתמודד עם שלל האתגרים שעומדים בפניהן. כיום אני מטפלת באנשים אחרי אובדן בקליניקה שלי בנס ציונה, נותנת הדרכת הורים עם התמקדות בתיווך אובדן לילדים, מנחה קבוצות צמיחה לאלמנות, ומרצה על דינמיקה משפחתית אחרי אובדן הורה.
זה לקח זמן, אבל בסופו של דבר למדתי לחיות חיים מלאים ומאושרים למרות שהאהוב שלי איננו, ובחרתי להמשיך לחיות למרות הידיעה שהחיים לא תמיד הוגנים או עובדים לפי סדר הגיוני. זה תהליך קשה וכואב שאין לו קיצורי דרך, אבל אני מאמינה שבתוך כל אישה טמונים הכוחות להצליח להתמודד עם האובדן ואפילו לעשות תהליך של צמיחה אישית בעקבותיו.
אחרי התהליך שעברתי בעצמי, גיבשתי דרך שיכולה לעזור גם לך לחיות מלאים ומאושרים, למרות האובדן.
אל תישארי לבד עם הכאב הגדול.
צרי איתי קשר ונראה איך גם את יכולה להתחיל להתרומם ולהרגיש טוב יותר.
בכל פגישה אני למדה יותר ויותר שאני בסדר, לא מטורפת , לא מאבדת צלם אנוש. כאן אני פשוט נותנת לי להיות אני… לכאוב , לצחוק, לשמוח, לקבל, לעבד את מה שקרה לי וקורה לי היום.
תודה לך מרינה אהובה על התהליך החשוב הזה ועל המקום שאת מאפשרת לי לחזור לעצמי. תראי עובדה קטנה – אני יכולה לשוב ולכתוב, ומבחינתי זה הישג מטורף. תודה מכל הלב.
תהליך פרטני וממוקד בו תקבלי כלים למענה על השאלות הקשות של הילדים שלך
12 מפגשים קבוצתיים שמטרתן לקבל כלים כדי לחיות לצד הכאב ולהחזיר את הרצון לחיות בשמחה