לפני 6 שנים איתן שלי עלה לכיתה א'. נרשמו רמות גבוהות של התרגשות של שנינו, שמחה וגאווה מהולה בגעגועים לאבא שלא זכה להיות נוכח במעמד הזה, והמון דמעות של התרגשות (שלי) שהתינוקי שלי שהרגע יצא מהבטן שלי פתאום הפך לתלמיד בבית ספר.
בין שלל ההכנות והשיחות שהיו ביננו לפני, סיפרתי לו שכשאני מכירה אנשים חדשים אני תמיד מתלבטת איך ומתי לספר להם שאני אלמנה, ושאלתי אותו איך הוא מרגיש לגבי זה שהוא הולך להכיר עכשיו הרבה חברים חדשים ובעצם יצטרך לספר מחדש שאבא שלו מת (מי שקראה פוסטים קודמים שלי יודעת שהכלי שהשתמשתי בו כאן נקרא מודלינג).
התגובה שלו היממה אותי. מעבר למה שהוא ענה לי, הופתעתי לגלות שהייתה לו תשובה מוכנה בשלוף, כאילו הוא כבר חשב על זה הרבה זמן ורק חיכה להזדמנות להגיד לי את זה.
זו הייתה התשובה שלו:
"זה לא מפריע לי שהם ידברו איתי על זה, אבל בגלל שיש הרבה ילדים אז זה יהיה לי קשה להגיד לכל אחד. אמא אולי תגידי לכל ההורים בשבילי והם יספרו לילדים שלהם? כמו שההורים של ___ סיפרו בשבילו לכולם שהוא אלרגי לאגוזים, זה אותו הדבר".
לאחר שהרמתי את הלסת מהריצפה אמרתי לו שזה רעיון ממש טוב שלא חשבתי עליו בעצמי, ולכן אני אחשוב עליו קצת ונדבר על זה שוב ולמחרת.
איזה כלים אפשר לקחת מהאינטרקציה הזו?
לפני הכל חשוב לייצר עם הילדים שיח פתוח ומתמשך על האובדן. במקרה שלנו בשלב ההוא עברו כבר ארבע שנים, איתן גדל וההתמודדויות שלו משתנות, והנה הגיע נושא חדש שהעסיק אותו.
מודלינג: ילדים לומדים דרך התבוננות בהורים וחיקוי של ההתנהגויות שלהם. כשאני משתפת את איתן ברגשות שלי הוא לומד מזה שהוא יכול לשתף אותי ברגשות שלו.
נירמול: אם אמא מתלבטת איך ומתי לספר לאנשים שהיא אלמנה, זה כנראה לגיטימי שגם אני עסוק בזה ומתלבט לגבי זה. חשוב שהילדים ידעו שלהרגיש בלבול/ מבוכה/ קנאה וכל דבר אחר זה מנת חלקם של כל בני האדם, קטנים וגדולים.
והדבר אולי הכי חשוב שלמדתי כאן בפעם המי יודע כמה: עם קצת עזרה והכוונה, ילדים לרוב יודעים מה הם צריכים.
יום אחרי השיחה הזו, שלחתי הודעה לקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, ואח"כ גם הקראתי אותה לאיתן.
מצרפת אותה כאן להשראה:
הנושא הזה רלוונטי ביותר גם לילדים גדולים יותר, בין אם הם מתחילים מסגרת חדשה ובין אם לא.
בעצם בכל מפגש עם ילד חדש, הילד שלך יתעסק בשאלה האם ומתי לספר על האובדן. ולכן גם אם הילד שלך לא מתחיל מסגרת חדשה שווה לשאול אותו איך הוא מתמודד עם הסוגיה הזאת כשהוא פוגש חבר חדש או מגיע לסביבה שלא מכירה את סיפור האובדן שלו.
ב5.9 אני פותחת מחזור חדש של קבוצת הצמיחה לאלמנות. שמונה מפגשים אונליין, כל מפגש עוסק ברובד אחד שהאלמנות מביאה איתה. המפגש הרביעי יוקדש להתמודדות של הילדים עם האובדן, ויותר מזה במפגש הזה אני אעניק כלים פרקטיים שאיתם תוכלו לעזור לילדים לעבד את האבל על הצד הטוב ביותר שאפשר.
כל הפרטים על הקבוצה מופיעים בלינק הזה
להרשמה מלאי פרטים בטופס שבתוך הקישור ואני אתקשר אליך כדי לוודא התאמה ולהסדיר הרשמה.
(בנוסף אם יהיו מספיק נרשמות אפתח מחזור נוסף בימי שלישי בערב, כיתבי לי במייל חוזר או בטופס אם זה יכול להתאים לך)
שתהיה לכולנו חזרה נעימה לשגרה
