מי מפחדת שאלמנה תגנוב לה את הבעל?

עבור אישה, הסטטוס "נשואה" שווה יותר מכל סטטוס משפחתי אחר. אובדן בן זוג פירושו גם אובדן הסטטוס ושינוי חד ביחס של הסביבה לאישה

מעבר לאובדן הקונקרטי של בן הזוג, אלמנות מביאה איתה עוד כמה וכמה אובדנים נוספים. הפעם אני רוצה להתמקד באובדן הסטטוס "נשואה", ובמשמעויות החברתיות הרבות שמביא איתו המעבר ללא נשואה.

בתרבות הישראלית שלנו עבור אישה נישואים הם מסגרת לשאוף אליה. אישה נשואה נתפסת כאחת שאפשר להירגע לגביה כי יש גבר שלוקח עליה אחריות ודואג לה, וכי במסגרת הנישואים היא יכולה לממש בסולידיות את המיניות שלה ואת התפקיד הביולוגי שלה שהוא כמובן להביא ילדים לעולם. 

כל עוד אישה היא נשואה וברור לכולם לאן מופנית המיניות שלה – הכל בסדר. ברגע שאישה מתאלמנת, וכבר לא ברור לאן המיניות שלה שייכת ומי מספק ומווסת אותה – היא הופכת בעיני הסביבה למסוכנת.

איך זה נראה בפועל? מין הסתם אף אחת לא נעמדת מול האלמנה ומטיחה בה שהיא מפחדת שהאלמנה תיקח לה את הבעל. הפחד הזה הוא לרוב לא מדובר אלא מתבטא בהערות קטנות או מבטים שלא היו שם קודם כשהיתה נשואה. דוגמה לסיטואציה כזאת היא זוגות של חברים שפתאום מתרחקים מהאלמנה ולא מזמינים אותה יותר למפגשים, או התעקשות לא להשאיר את האלמנה לבד עם גבר נשוי בבית/רכב. המשמעות היא שצריך לפקח ולשים לב שהאלמנה לא תפתה את הגבר התמים ותגרום לו לספק אותה בעל כורחו. 

אם אתם קוראים את זה וחושבים "מה פתאום! זה לא כולם!", אז זה נכון מאוד, זה ממש לא כולם. ויחד עם זאת, אם ב7 השנים האחרונות שמעתי את הסיפור הזה בקרב המטופלות שלי בקליניקה אינספור פעמים, נשים בכל הגילאים, מכל המגזרים ומכל המעמדות – אז כנראה שמדובר בתופעה. אגב מעולם לא שמעתי אפילו על גבר אחד שהתאלמן והגברים בסביבה שלו פחדו שהוא יגנוב להם את האישה 🙂 

התופעה הזאת יושבת על פחד כללי ממיניות של נשים, ועל הדעה הקדומה שנשים מפתות גברים, וגברים מתפתים.

איך זה מרגיש מהצד של האלמנות? כואב ומשפיל. זאת חוויה של פגיעה עמוקה בזהות. לא מספיק שאיבדת את בן הזוג ואת הסטטוס החברתי שלך, עכשיו גם מוטל דופי באופייך ובכוונותייך, ואפילו בגוף שלך, שבעבר הוא היה "בטוח" בתוך זוגיות, ועכשיו הפך כסכנה.

הפחד הזה מאלמנות, מהמיניות שלהן ומה"חופש" שהתאלמנות כביכול מעניקה להן, אינו דעה רציונלית שאפשר להתווכח עליה אלא אמונה תפלה ופרימיטיבית, שמושרשת עמוק, ומתבטאת באופן מרומז, ודווקא בגלל שהיא לא נאמרת ישירות, אין לאלמנה הרבה מה לעשות מולה.

אם את קוראת את זה וזה קרה לך, קודם כל תדעי שאת לא לבד. מעבר ללהכיר בכך שהתופעה הזאת קיימת ורווחת, מה שיכול לעזור זה לחלוק את החוויה הזאת עם קבוצת השוות שלך, כלומר אלמנות שחוו את המבטים/ התעלמות שזר לא יבין ולא יאמין שהם קיימים.

ב5.9.25 אני פותחת מחזור חדש (שביעי!) של קבוצת צמיחה לאלמנות צעירות. שמונה מפגשים אונליין שבהם נדבר על דברים שרק נשים כמוך מבינות. גם על סטיגמות על אלמנות נדבר, נכעס, נצחק, נבכה… בקבוצה אין נושאים או רגשות שהם טאבו.

כל הפרטים על המחזור החדש נמצאים בלינק הזה. אם מרגיש לך שזה נכון לך עכשיו, מלאי פרטים בטופס שבלינק ואני אתקשר אליך כדי לעשות היכרות קצרה ולוודא התאמה לקבוצה.

שתפו:

אל תפספסו אף מאמר – הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים הישר לאימייל שלכם.

כתבות נוספות שאולי יעניינו אתכם: